זיהום אוויר תחבורתי – המחיר האמיתי של האוויר המזוהם שכולנו נושמים

זיהום אוויר תחבורתי – המחיר האמיתי של האוויר המזוהם שכולנו נושמים

השיח סביב מכוניות חשמליות מדגיש בדרך כלל את החיסכון האדיר בכסף למשק הבית; פחות מדברים על כך שרכבים חשמליים, בעצם, גם תורמים לנו בריאות

 

רוב בעלי הרכבים החשמליים בחרו בו מטעמים כלכליים. וגם אם זו לא הסיבה היחידה, היא בוודאי הראשונה.

אמנם, רכישת רכב חשמלי בישראל אינה זולה יותר מרכישת רכב בעירה פנימי דומה, אך חיסכון משמעותי ניכר בהוצאות על אחזקת הרכב וכמובן על טעינתו בחשמל לעומת צריכת דלק. ובמיוחד בישראל שבה, בינתיים, מחיר החשמל נמוך משמעותית לעומת מחיר הדלק.

 

ואם פעם (כלומר, לפני כחמש שנים) המתנגדים לרכב חשמלי עוד יכלו לטעון שעלויות הסוללה במקרה של קלקול או התרוקנות לא שוות את הסיכון והמאמץ, הרי שהיום ברור שהסוללות הולכות ומשתכללות וגדלות ולכן גם רמת הסיכון – יורדת.

מניסיון אישי אנחנו יכולים להעיד שבתום חמש שנות שימוש ברכב החשמלי שלנו (ואנחנו מגרדים את ממוצע הנסועה הישראלי מלמטה) הקיבולת של הסוללה ירדה ב-10% ורחוקה בינתיים מסיום חייה.

 

ועכשיו, אחרי ההיתכנות הכלכלית, אפשר לעבור לדבר על תרומה חשובה אחרת של רכבים חשמליים לחיינו; שקופה אמנם, אבל דרמטית:

מעבר לתחבורה חשמלית תורם להפחתה זיהום אוויר שנגרם כתוצאה מפליטות של רכבי בעירה פנימית. אוויר מזוהם פוגע בבריאות של כל משתמשי הדרך. או במילים אחרות, של כולנו.

 


 

כמה באמת נפגעים בדרכים?

נתונים על הרוגים ופצועים בתאונות דרכים מתפרסמים תדיר באמצעי התקשורת. נתונים מפורטים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יודעים לפלח את סוג התאונות על פי גיל הנפגעים, סוג הדרך שבה התרחשה התאונה ועוד כיו”ב נתונים.

אבל, האם פעם שמתם לב לכך שכל הנתונים שנמסרים לנו בתקשורת מתייחסים רק לתאונות פיזיות: תאונות בין כלי תחבורה, פגיעות בהולכי רגל, תאונות אופניים ועוד כיו”ב.

מי שאינם נספרים כלל בהקשר הזה הם כל אלפי האנשים שנפגעים – ואף מתים בטרם עת – כתוצאה מחשיפה מתמשכת לזיהום אוויר תחבורתי.

 

וזה מוזר.

מוזר שכאשר סופרים את מספר האנשים שנפגעים בדרכים מצליחים להעלים את הדרמה הגדולה שמסתתרת מאחורי הצירוף “זיהום אוויר תחבורתי”.

 

זיהום אוויר כתוצאה מפליטות גזים מזהמים של כלי תחבורה גורם למותם בטרם עת של מיליוני בני אדם בשנה ברחבי העולם, וגם לעלייה בשיעור התחלואה במחלות כגון אסטמה, מחלות לב וסרטן ריאות.

למעשה, כך על פי ה-OECD, במדינות עשירות, אחוז התמותה כתוצאה מחשיפה לפליטות רעילות של חלקיקים נשימים ותחמוצת חנקן גבוה יותר מאשר נפגעים מתאונות דרכים ‘רגילות’. גבוה בהרבה.

 

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) אוויר מזוהם (מחוץ לבית ובתוכו) הוא גורם הסיכון הסביבתי הגדול ביותר לבריאותנו.

ב-2017 פרסם הארגון דוח ובו הוא מעריך שבשנת 2012 שישה מיליון איש (ובמספר: 6,000,000) מתו בטרם עת כתוצאה מחשיפה לאוויר מזוהם.

 

ואם פעם דובר על סף של חשיפה בטוחה, הרי שעדויות מחקריות מהשנים האחרונות מלמדות שאין דבר כזה ‘סף חשיפה בטוח’ לזיהום אוויר. כל חשיפה לאוויר מזוהם משפיעה לרעה על בריאותנו.

זאת מן הטעם הפשוט, והדי מובן מאליו, שזיהום אוויר מתחבורה נפלט לנו ישר לתוך הפרצוף ונכנס מיד למערכת הנשימה שלנו, בזמן שאנחנו וילדינו חיים ומסתובבים ברחובות (ובלי שאנחנו שמים לב או נותנים על כך את הדעת).

 

ארגון ה-OECD מעריך שעלות זיהום האוויר ב-34 המדינות החברות בו, בין השנים 2005 ל-2010, עמדה על כ-1.7 ט ר י ל י ו ן דולר.

טריליון, רק כדי ליישר קו, זה אלף פעמים מיליארד.

במספר, זה נראה כך: 1,700,000,000,000

 

מומלץ לעצור ולהשתהות רגע ליד המספר הזה.

 

האם הוא הכרחי? איזה סדר יום חברתי וערכי הוא משקף? כיצד אפשר היה לנצל את הכסף הזה אחרת? מה האחריות של כל מי מאיתנו שיוצא בבוקר ומניע את רכב הבעירה הפנימית שלו? מה תפקידנו בצמצומו?

 


 

מצב חירום סביבתי בבריטניה

אז הנה רעיון למשהו שאנחנו, האזרחים ה’פשוטים’ יכולים לעשות.

בלונדון התעוררה בחודשים האחרונים מחאה עממית – מרד ההכחדה – שצועקת ‘לא עוד’ ו’עד כאן’.

קבוצת פעילים שמזהה את עצמה כתנועה בינלאומית פועלת באמצעים של אי ציות אזרחי ובלתי אלים כדי להעלות לסדר היום הציבורי את הצורך הדחוף והמיידי לפעול כנגד מה שהם מזהים כהכחדה והתמוטטות אקולוגית. שיאה של המחאה היה באפריל השנה, כאשר במהלך עשרה ימים חסמו הפעילים כבישים מרכזיים בלונדון ושיבשו את חיי התושבים, לטובת העברת המסר.

 

לפעילי ‘מרד הכחדה’ שלוש תביעות מרכזיות מהממשלה הבריטית:

  • הכרזה על מצב חירום ופעולה בשיתוף פעולה עם מוסדות אחרים לטובת הובלת שינוי במדיניות האקלים.
  • יישום מדיניות מחייבת לטובת הפחתת פליטות פחמן עד למצב של אפס פליטות ב-2025.
  • ייסוד אסיפת אזרחים לטובת פיקוח על תהליך השינוי, עד להשגת המטרה.

ולמרבה הפלא, מתברר שלפעמים גם לאנשים ה’פשוטים’ – כלומר, לכם ולנו – יש את הכוח לשנות.

ב-1 במאי (כמה סימבולי) הפרלמנט הבריטי העביר ברוב קולות הצעה לסדר יום התומכת בהכרזה על ‘מצב חירום סביבתי’. אמנם, ההצעה עדיין לא מחייבת את הממשלה לנקוט בצעדים מעשיים, אבל גם הפחתה של טונות של פחמן דו חמצני צריכה להתחיל בהצהרה פומבית על הכרה בצורך.

ובינתיים, אנחנו גם מתבשרים על כך שהתביעה השלישית של פעילי ‘מרד הכחדה’ עומדת להתממש וכבר בסתיו הקרוב יכונסו אסיפת אזרחים, בחסות הממשלה הבריטית, לטובת דיון ציבורי בשאלה איך ממשים את יעד אפס הפליטות.

 


 

וזה הזמן להזכיר ש..

מכוניות חשמליות לא פולטות גזים מזהמים לחלל האוויר בעת נסיעתן מכאן לשם ובחזרה.

אמת, ייצור המכוניות כרוך בנזק סביבתי וגם הטעינה בחשמל, כל עוד היא מבוססת על אמצעי ייצור מסורתיים, מזהמת.

אבל, חשוב לזכור שני דברים בהקשר הזה: הראשון, הזיהום הנגרם מייצור חשמל אינו נפלט לנו ישר לפרצוף; והשני, יותר ויותר מדינות מחפשות דרכים חלופיות, נקיות ובלתי מזהמות, לייצר חשמל.

 

כאשר מסתכלים על התמונה הגדולה של מחזור חיי רכב, רכבים חשמליים מזהמים לאין שיעור פחות, גם אם בנקודות מסוימות במחזור החיים הן מזהמות יותר.

 

מכוניות חשמליות הן צעד אחד קטן ופשוט יחסית – וגם, כפי שפתחנו ואמרנו, כלכלי – שבו כל אחד מאיתנו יכול להפוך את סביבת חייו – חיינו – לבריאה יותר. וזה באמת פשוט כמו שזה נשמע.

 

 


 

תמונות מארועי מחאת מרד ההכחדה

השאר תגובה