עמדות טעינה לרכבים חשמליים בבתים משותפים – מה אומר החוק?

עמדת טעינה לרכב חשמלי בבתים משותפים

כל מי שמתגורר בבית משותף ורוצה לרכוש רכב חשמלי בוודאי שואל את עצמו לפני הכל איפה יתקין את עמדת הטעינה. ומייד אחר כך הוא תוהה בינו לבין עצמו – את מי מבין הדיירים צריך ליידע או לשאול? והאם הוא בכלל צריך לקבל הסכמה ממישהו בבניין או אולי רק לעדכן? לתלות פתק בחדר המדרגות? לבקש אישור באסיפת הדיירים? והאם מותר להם בכלל להתנגד?

 

התייעצנו בעניין עם עו”ד אופיר פורת ממשרד עורכי הדין צור-פורת, שכתב את הסקירה המשפטית שבהמשך.

כמו כל נושא שנוגע לשימוש ברכוש משותף, גם נושא עמדות הטעינה לרכבים חשמליים טומן בחובו פוטנציאל לעימותים ואי נעימות מצד אחד, אך גם יכול להיות הזדמנות לשיחה והיכרות עם האנשים שגרים בדלת ממול, מצד שני. מניסיוננו, התקנת עמדות טעינה חשמליות בבתים משותפים היא סוגיה שלא פעם מעוררת חשש והתנגדות בקרב אנשים שלא מכירים את עולם הרכב החשמלי.

 

והאמת, אפשר להבין אותם. סביר מאוד להניח שאדם שמעולם לא נתקל ברכב חשמלי ולא יודע כיצד הוא נטען ומה והאם יש לטעינה הזו השלכות עליו, על כיסו, על בריאותו או על בריאות ילדיו יחשוש וישאל את עצמו מיני שאלות:

  • האם המטען בטיחותי?
  • האם הטעינה מתבצעת על חשבון החשמל של הבניין?
  • ומה קורה לזה בגשם?
  • ומה לגבי הפן האסתטי?
  • זה לא יפגע בערך הדירה?
  • והאם זה לא מעמיס על התשתית הקיימת?
  • זה פולט קרינה?

ועוד כיו”ב שאלות. כמו כל טכנולוגיה חדשה ולא מוכרת, היא עלולה להרתיע ולהציף דאגות. ללא ספק, המפגש בין חששות וחוסר ידע לבין יחסי שכנות עכורים הוא חסם מרכזי בפני התקנה.

 

ההיכרות עם החוק חשובה, כמובן, ומיד נגיע אליה. כדאי עם זאת לזכור שלפני שנכנסים לחזית משפטית ומנופפים בחוק, יכול להיות ששיחת הסברה באסיפת הדיירים או שיחה של אחד-על-אחד עם דיירי הבניין על כוס קפה תפיג מהר יותר ובקלות רבה יותר את אי ההבנות והחששות. הרבה מהפחד נובע, באופן טבעי, מחוסר ידע והעדר מידע אמין.

כמובן, ניתן להיעזר במידע שמופיע בבלוג שלנו וגם לפנות אלינו בכל שאלה. אפשר לכתוב לנו בתגובות פה למטה או בטופס צור קשר.

 

אז עד כאן החלק שלנו ומכאן, עו״ד אופיר פורת, העוסק שנים רבות בדיני מקרקעין:


בהיעדר חוק ייעודי, חוק המקרקעין קובע

עורך-דין אופיר פורתטעינת רכב חשמלי הינה חידוש טכנולוגי של השנים האחרונות שעדיין אינו נפוץ מאוד בישראל, לכן, גם החקיקה בנושא זה טרם פותחה. על אף מספר הצעות חוק שהוגשו בנושא זה (ועל כך בפוסט נפרד בעתיד הקרוב) אף אחת מהן לא אושרה כחוק. לפיכך, החוק לפיו יש לבחון את נושא התקנת מטען חשמלי בבית משותף הוא חוק המקרקעין.

על פי הוראות חוק המקרקעין, בעל דירה בבית משותף רשאי להשתמש ברכוש המשותף שימוש רגיל באורח סביר ובלבד שלא ימנע שימוש דומה מבעלי דירות אחרים. מאידך גיסא, נדרשת הסכמה מראש של כלל דיירי הבית המשותף לצורך שימוש שאינו שימוש רגיל ברכוש המשותף, או לצורך עבודות ברכוש המשותף שאינן חלק מאחזקתו וניהולו הרגילים.

לאורך השנים, נקבעו לכלל זה חריגים שונים שאיפשרו ביצוע שינויים ברכוש המשותף גם בלא הסכמה של כל דיירי הבניין, לצורך מטרות שונות (למשל: התקנת רשת תקשורת ברכוש המשותף, התקנת דוד שמש או מעלית, ביצוע התאמות עבור אנשים בעלי מוגבלות). כאמור, בעניין טעינת רכב חשמלי טרם תוקן החוק, והמצב המשפטי כיום יוסבר כעת.

 

סיכום המצב המשפטי כיום

  1. במקרה שתקנון הבית המשותף מתייחס להתקנה של מתקנים, צנרת וכיו”ב ברכוש המשותף, יש לפעול בהתאם לקבוע בתקנון. כך למשל, אם התקנון קובע שלצורך התקנת מתקנים קטנים (בסדר גודל של מטען חשמלי) והתקנת צנרת או קווי הזנת חשמל לאותם מתקנים מספיק לקבל הסכמה של רוב בעלי הדירות או של רוב באסיפה הכללית – ניתן להסתפק בהחתמת רוב בעלי הדירות  או לקבל את אישור האסיפה הכללית ברוב הקבוע בתקנון.
  2. בהסכמת כל בעלי הדירות ניתן לשנות את תקנון הבית המשותף כך שייתייחס במפורש להתקנת מטענים והולכת צנרת חשמל אליהם בלי צורך באישור  נוסף, או לקבוע בתקנון שניתן להתקין מטען באישור של רוב אחר של בעלי הדירות או באישור רוב רגיל באסיפה הכללית, או באישור נציגות הבית המשותף (הוועד) – ולא של כל הבעלים.
  3. עד לאחרונה ניתן היה לטעון כי התקנת צנרת חשמל ומתקן הטענה עשויים להיחשב כ”פגיעה” ברכוש המשותף שאין להתירה אלא בהסכמת כלל בעלי הדירות וכי לוועד הבית אין סמכות להתיר זאת. על פי עמדה זו, כדי להתיר את ה”פגיעה ברכוש המשותף” על ידי התקנת מטען וצנרת חשמל המובילה אליו יש לקבל אישור בכתב מכל בעלי הדירות.עם זאת, על פי פסיקה שניתנה בהליכים משפטיים בתקופה האחרונה – התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי והעברת קווי חשמל,מלוח החשמל אל עמדת הטעינה מהווים שימוש סבירברכוש המשותף, אין הם “פגיעה ברכוש המשותף” ולכן אין צורך בקבלת הסכמה של שאר בעלי הדירות או באישור האסיפה הכללית. מדובר ב”שימוש רגיל וסביר” ברכוש המשותף שאינו מפריע ואינו פוגע ברכוש המשותף ואינו מונע מבעלי דירות אחרים לעשות בו שימוש דומה.לפי גישה עדכנית זו, היות שהתקנת מטען והולכת צנרת אינם משמעותיים ואינם גורעים מזכויותיהם של בעלי הדירות האחרים, אפשר גם לתקן את תקנון הבית המשותף כך שיתיר במפורש התקנת מטען חשמלי וצנרת חשמל ברכוש המשותף, או שיאפשר לקבל אישור של האסיפה הכללית לצורך התקנה כזו ואת תיקון התקנון לעשות ברוב (בלבד) של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם.

 

עד כאן בתמצית. נפרט כעת מעט יותר אודות הכללים הבסיסיים החלים על בתים משותפים:


חוק המקרקעין: הסברים והגדרות

 

בית משותף, רכוש משותף והצמדות:

  1. חוק המקרקעין, התשכ”ט- 1969, הוא החוק המסדיר, בין השאר, את ענייני הבתים המשותפים.
  2. “בית משותף” הוא בניין שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים שבלשכת רישום המקרקעין (“טאבו”).
  3. בית משותף מורכב מהדירות ומהרכוש המשותף לכלל בעלי הדירות. רכוש משותף בבית משותף כולל את כל חלקי הבניין המיועדים לשמש את כלל בעלי הדירות, מלבד החלקים הרשומים כדירות.
  4. לכל דירה בבית משותף צמוד חלק “בלתי מסויים” ברכוש המשותף של אותו בניין; המשמעות היא כי לכל אחד מבעלי הדירות בבניין יש חלק ברכוש המשותף, אך לאף אחד מהם אין שטח ספציפי ברכוש המשותף שהוא שלו – אלא אם בתקנון הבית המשותף הוצמד לדירה מסויימת חלק מסויים מהרכוש המשותף – למשל חניה ספציפית.
  5. החלטה על הצמדת חלק מהרכוש המשותף לדירה מסויימת צריכה להתקבל בהסכמה של כל בעלי הדירות. אם חלק מסוים מהרכוש המשותף הוצמד לאחת מהדירות, הוא חדל להיות חלק מהרכוש המשותף.
  6. ההצמדה מעניקה לבעל הדירה את הזכות להשתמש בשטח באופן בלעדי, אך הוא אינו רשאי לבנות עליו ללא הסכמת כל יתר בעלי הדירות, גם אם קיבל היתר בניה מאת הרשויות המוסמכות.

 

תקנון:

  1. בית משותף מתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף. בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אך אסור לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות אלא בהסכמתם – ומכאן – על פניו – שבאופן כללי יש צורך בהסכמת כל בעלי הדירות לשינויים ברכוש המשותף.
  2. תקנון יכול להיות תקנון שנקבע על ידי בעלי הדירות (בדרך כלל בשלב רישום הבית המשותף) והוא נקרא “תקנון מוסכם”. במקרה שבעלי הדירות לא התקינו תקנון מוסכם, יחול “התקנון המצוי” שנוסח שלו מופיע בתוספת לחוק המקרקעין.

 

לפי התקנון המצוי:

  1. בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף או מסכנים או עשויים לסכן את קיומו או משנים או עשויים לשנות את ערכו, אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות. לענין זה, “פגיעה ברכוש המשותף” – לרבות פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה כפי שהיתה בעת גמר הבניה.
  2. בעלי הדירות יקיימו אחת לשנה אסיפה כללית לשם קביעת דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש בו. נוסף על האסיפה הכללית השנתית רשאית הנציגות (“ועד הבית”) לכנס אסיפה כללית כל אימת שהדבר ייראה לה, וכמו כן היא חייבת לכנס אסיפה אם דרשו זאת בעליהן של שליש מן הדירות לפחות.
  3. רואים אסיפה כללית כחוקית אם הודעה על קיומה נמסרה לפי הפירוט שבתקנון המצוי, והשתתפו בה בעליהן של מחצית הדירות לפחות. עם זאת, בהודעה על קיום האסיפה הכללית ניתן לקבוע שאם לא יהיה נוכח מנין חוקי בשעה שנקבעה לפתיחת האסיפה, תתקיים האסיפה בשעה אחרת באותו יום, ואז האסיפה שנתכנסה בשעה האחרת חוקית בכל מספר של משתתפים. החלטות האסיפה הכללית תתקבלנה ברוב דעות.
  1. החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו בפרק ו’ לחוק המקרקעין, או בתקנון המצוי, או המשנה את זכויותיו, לא יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל דירה אלא אם הסכים לה.

 

שינוי התקנון:

  1. ניתן לשנות את התקנון (למעט הצמדת חלקים מהרכוש המשותף לדירה, או שינוי זכויות של בעלי הדירות והטלת הוצאות שלא בהסכמה) ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם.

 

השימוש ברכוש המשותף:

  1. בעל דירה רשאי להשתמש ברכוש המשותף שימוש רגיל באורח סביר. שימוש סביר הוא שימוש שלא ימנע מבעלי דירות אחרים שימוש דומה. “שימוש סביר” הינו סוג של שימוש ברכוש המשותף העונה על הצרכים הלגיטימיים של בעלי הדירות בבית המשותף ונותן אפשרות קיום בו בצורה נאותה ומתקבלת על הדעת. שימוש שכזה צריך שיהיה סביר ורגיל “לפי תנאי הזמן והמקום”.
  2. בניה ברכוש המשותף ואפילו התקנת מתקנים והולכת צנרת אינם נתפסים בהכרח כ”שימוש רגיל” ברכוש המשותף ולכן אין לעשותם בלי קבלת הסכמת כל בעלי הדירות. עד לאחרונה היתה התפיסה שדין דומה חל כיום על התקנת מטען חשמלי והולכת צנרת חשמל מלוח החשמל או מדירת בעל הרכב החשמלי אל המטען (בהנחה שהצנרת עוברת ברכוש המשותף).

 


עמדות טעינה ו”רוח התקופה” – שינוי מגמה בתחום

 

על שינויי המגמה ניתן ללמוד מפסיקה שניתנה לאחרונה על ידי המפקחת על רישום מקרקעין. המפקחת היא גורם שיפוטי מקביל לשופט בית משפט השלום, המהווה חלק מ”הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין” במשרד המשפטים – המכונה “טאבו”.

 

בחודש מרץ 2020 ניתן פסק דין בעניינו של בית משותף בעיר אשדוד. אחד מבעלי הדירות שהוצמדה לו חניה פרטית רכש רכב חשמלי / היברידי ולצורך טעינתו העביר מקיר המחסן המוצמד לדירתו והמצוי בקומת החניון כבלי חשמל לאורך תקרת החניון אל חנייתו, והתקין שקע חשמל לטעינת רכבו.

נציגות הבית המשותף (“ועד הבית”) הגישה תביעה בפני המפקחת, בה עתרה לחייב את הדייר לנתק את זרם החשמל מלוח החשמל, לפרק את עמדת הטעינה ולהסיר את כל חיבורי החשמל. הנציגות טענה כי אותו דייר התחבר אל מערכת החשמל המשותפת כך שהוא צורך חשמל על חשבון הבית המשותף וזאת בלי שקיבל הסכמה או אישור לפעולות האמורות ולשינויים שעשה ברכוש המשותף.

הנציגות טענה כי החוק אינו מתיר התקנת עמדת טעינה לרכב בבית משותף וכי היא מתנגדת להתקנה מטעמים בטיחותיים ואסתטיים וכי מתן הכשר להתקנת עמדת הטעינה יפתח פתח לשאר דיירי הבית המשותף “לעשות ככל העולה על רוחם ברכוש המשותף”.

 

הדייר טען כי המטען מחובר למונה החשמל הפרטי שלו, כי פעל בהתאם להוראות העיריה ומשרד האנרגיה שאישרו כי אין מניעה להתקין עמדת טעינה בחניון בית משותף וכי ההתקנה נעשתה על ידי חשמלאי מוסמך תוך הקפדה על כללי הבטיחות ובאופן אסתטי.

 

מהנדס מומחה שמינתה המפקחת קבע כי עמדת הטעינה אינה מהווה מפגע בטיחותי, כי היא מותקנת באופן תקני ומסודר, כי אינו רואה פגיעה ברכוש המשותף שכן עמדת הטעינה נמצאת בגב החניה על עמוד בטון וכי הוא כבר ראה מספר מרתפי חניה עם עמדות טעינה ועם הגידול הצפוי במספר המכוניות החשמליות לא יתכן שלא יהיה ניתן לטעון אותן מעמדות טעינה במרתפי חניה. המומחה קבע קביעות נוספות שלא נפרטן כאן.

 

המפקחת על רישום המקרקעין קבעה כי השימוש שנעשה ברכוש המשותף לצורך התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי מהווה שימוש סביר ברכוש המשותף, ולפיכך דחתה את תביעת הנציגות.

המפקחת קיבלת את קביעות המומחה, לפיהן עמדת הטעינה אינה מהווה מפגע בטיחותי ואינה גורמת נזק לרכוש המשותף, וכל חשמלאי מוסמך יכול לבצע בדיקת בטיחות של העמדה, ולוח החשמל שלה פחות מסוכן מלוח חשמל הנמצא בכל דירה. המפקחת קבעה כי עמדת הטעינה מחוברת למערכת החשמל של הדייר ולא נעשית צריכה של חשמל משותף וכי אין בעמדת הטעינה ובתשתיותיה כל סכנה או מפגע בטיחותי, וכי צנרת החשמל אינה מהווה מפגע אסתטי כיוון שבתקרת החניון וקירותיו עוברות ממילא צנרות רבות של תשתיות הבית המשותף (חשמל, מים, ביוב, כיבוי אש).

 

מתוך פסיקתה של המפקחת על רישום מקרקעין:

“שאלת השימוש הסביר תיבחן, בין היתר, על פי תנאי המקום והזמן. במימד הזמן ישקלו שיקולים שעניינם רוח התקופה, התפתחות, קידמה וכן הדרישות והאילוצים שהמציאות מכתיבה מעת לעת.

השימוש ברכבים חשמליים צובר תאוצה בשנים האחרונות בכל העולם וניכר כי מדינת ישראל על זרועותיה מקדמת בברכה שימוש זה.

בימים אלו עומדת על הפרק הצעת חוק שהוכנה במשרד המשפטים שמטרתה להקל על התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים (הצעת החוק טרם פורסמה). אך לאחרונה הודיע משרד האנרגיה על סבסוד של עמדות טעינה ברחבי הארץ.

הרוח הנושבת כיום במדינת ישראל ואף בעולם כולו היא לעודד את השימוש בכלי רכב חשמליים ולהקל על המשתמשים ברכבים אלו. הטעמים לכך ברורים – רכב חשמלי ידידותי לסביבה, חוסך באנרגיה ואף השימוש בו זול בהרבה מרכב רגיל. עינינו הרואות כי רוח התקופה מחזקת אף היא את המסקנה לפיה התקנת עמדת הטעינה על תשתיותיה מהווה שימוש סביר ברכוש משותף אשר ככזה אינו מצריך הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות בבית המשותף“.

 

המפקחת דחתה את תביעת הנציגות, קבעה כי עמדת טעינת הרכב שהותקנה תיוותר על כנה, ואף חייבה את נציגות הבית המשותף לשלם לדייר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 


 

יש לקוות שבעתיד יתוקן החוק כך שיבהיר במפורש שמותר להתקין עמדת טעינה לרכב חשמלי וקווי חשמל המוליכים אליו, גם ברכוש המשותף, בלי צורך בקבלת הסכמת שאר בעלי הדירות, וכן ששהשימוש ברכבים חשמליים יתרחב ויהפוך נפוץ כך שהתקנת מטען תיחשב בלי ספק כ”שימוש רגיל וסביר” ברכוש המשותף.

 

הסקירה נכתבה בידי עו”ד אופיר פורת, היא אינה מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת ואין היא תחליף להתייעצות עם עורך דין לגבי מקרה קונקרטי.

 


 

אנו מקווים שהסקירה הזו תהיה לכם לעזר. בהמשך נכתוב על היוזמות השונות להסדרת הנושא, וכמובן שנעדכן בכל התפתחות בתחום.

‏34 תגובות

  1. שולי ב- 10/02/2022 בשעה 3:10 pm

    אשמח לדעת מהו הפער בין עלות ביטוח רגיל לחניון מקורה לבין הפער בגין התוספת לחניון עם עמדות הטענה.אין ספק וגם לא הגיוני, שהפער,שכנראה גבוה, יספגו חסרי עמדות הטענה גם אם יש כסף בתקופת הנציגות

  2. ברכה ב- 10/11/2021 בשעה 3:45 pm

    קראתי את כל הנאמר כאן. בביתינו ישנה משפחה שמעוניינת לחבר רכב חשמלי למטען בחניון.
    ועד הבית שלח מייל לחב’ החשמל בעניין ולא קיבל תשובה.
    מי מורשה לבצע את ההתקנה שכוללת לוח חשמל נפרד לעמדת הטעינה הזו או חיבור ללוח החשמל של הדייר בעל הרכב שממוקם בחניון?
    למי לפנות כדי לקדם את הביצוע???

    • Plugged In ב- 10/11/2021 בשעה 3:54 pm

      שלום מרכה, ממליצים לפנות לחברות העוסקות במכירה והתקנת ציוד טעינה. אנשי המקצוע שלהם צריכים לטפל בכל הדרוש לחיבור תקני ותקין.

  3. יבגני א. ב- 08/11/2021 בשעה 8:51 am

    שלום,
    בבניין שלי לכל דייר יש חניה קבוע ( כבר מעל ל30 שנה) אבל חלק מהחניות רשומות בטאבו וחלק לא ( גם לא רשומות כחניות בכלל)
    החניה שלי לא בטאבו, כאשר ביקשתי להתקין עמדת הטענה אחד השכנים התנגד ואמר בגלל שחניה לא רשומה בטאבו, זאת לא חניה שלי ואני לא יכול להתקין עמדת הטענה ללא אישור של 100% מהדיירים.
    האם יש לי מה לעשות?

  4. אילן ב- 03/09/2021 בשעה 9:00 am

    03.09.2021.
    מי המשיב מטעם האתר? עו”ד פורת?
    ואני חושב שהכי נכונים הגברים שכתב י.ש..
    מעבר לזכויות הדיריים שנקבעו בחוק המקרקעין והצורך/אי צורך באישור כלל הדיירים, הדבר הראשון בחשיבותו היא הצורך להתאים את תשתית הבניין למצב בו לכל הדיריים תהיה אפשרות להקים עמדת טעינה אחת.
    קרי, בניין ובו 10 דיירים, צריך להיערך לתשתית ל – 10 עמדות (מראש, ולא קודם אחת ועוד אחת ועוד אחת).
    ובניין ובו 50 דיירים צריך להיערך מראש להכין תשתית מתאימה לכל 50 הדיירים.
    מכאן שמדובר בהוצאה שבין עשות אלפי ש”ח למאות אלפי ש”ח אז מה תואי העובדה שלא צריך אחשור הדיירים ומדובר ב”שימוש סביר”…???!!!
    קודם נראה שהדיירים מקבלים הסכמה להוציא מכיסם את ההוצאה האמורה, שאני מניח שאם יהיו כאלו שלא ירצו בשלב הראשון, הדין כאן הוא כמו בניית מעלית בבניין, או מרפסות – אם ירצו בעתיד, יצטרכו לשלם לכל אלו ששילמו מראש (או לקופת הוועד) את הסכומים הנדרשים.

    • אשר ב- 08/09/2021 בשעה 2:46 pm

      למה המדינה לעושה עמדות טעינה
      בבתים משותפים אלא מתירה לדיירים להתקין באופן פרטני וכך זה פוגע בבנין שנוצר טלאי בקרקע החניון והחשמל לא יספיק גם לאחרים (לכן צריך לשדרג את הבנין חשמלית)

  5. יעקב גיל ב- 24/08/2021 בשעה 4:16 pm

    הגשתי בקשה לדיירי הביניין לאשר לי הקמה של עמדת טעינה בחנייה הפרטי שלי תוך חיבור ללוח החשמל בחניון שמכיל 170אמפר חופשיים לשימוש.
    דיירת אחת מתנגדת ואף טוענת כי נדרשת הסכמה של כל הדיירים האם זה נכון
    למעט אותה דיירת כל שאר הדיירים אישרו את החיבור ללוח וההתקנה

    • Plugged In ב- 24/08/2021 בשעה 7:19 pm

      על פי פסק הדין המתואר, אם אין מפגע בטיחותי ואין נזק לרכוש משותף – מדובר בשימוש סביר ואין צורך בהסכמת כל הדיירים

      • ג.נ ב- 18/12/2021 בשעה 8:53 pm

        שים לב- פסק הדין מטפשרברק העברת קוויםנונתקנה של המטען אבל בתנאי שהחיבור הנו ללוח פרטי של הדייר!!
        כל הסיפור של להתחבר ללוח חשמל של הבניין הוא בייעתי מאוד כי דורש הגדלת החיבור ביברת חשמח והכנת תדתיות לכל החניות בבניין. זה יעלה הון ולא נראה שכל הדיירים יסכמו בטח לא בשנים הקרובות.
        אני לאהרואה איך חוק חדש יכולמלפתור שכן לא מיתן דייאים להוצאה כזו נגד רצונם.
        רק בבניינים חדשים ניתן לחייב את הקבלן להכין התשתית וזה כבר ייכנס למחיר הדירה מראש..



    • בנימין סגל ב- 23/01/2023 בשעה 11:47 am

      לא צריך הסכמה של כל הדיירים, אבל כיוון שמתחברים ללוח הציבורי ומשתמשים בחשמל ציבורי, צריך לחתום על חוזה מול הועד, להתקין מונה מיוחד ולהתחשבן עם הועד

  6. אבי שופר ב- 21/08/2021 בשעה 12:11 pm

    בהמשך לנאמר, בבניין משותף קיים לוח חשמל לא חיוני. חשמל זה הינו מוגבל בשימוש ובמסגרת השיוויוניות לאפשר לכל דייר שימוש ברכוש המשותף יתכן שדייר מסוים מבקש לחבר ובהעדר כמות מספקת כל החשמל קופץ ועלול גם לפגוע בצריכה החיונית לבניין, מה הדין לכך?

    • Plugged In ב- 24/08/2021 בשעה 7:20 pm

      ישנם פתרונות טכניים לכך. החברות המתקינות ציוד טעינה יוכלו לתת מענה לניהול עומסי הטעינה

  7. נחמן ב- 21/08/2021 בשעה 7:40 am

    נושא האחריות והביטוח לא נדונו ובמקרה אירוע שריפה מי אחראי על תשלום נזקי הרכוש והגוף

  8. אריק ט. ב- 16/08/2021 בשעה 7:18 pm

    עו”ד פורט שלום,

    מאמר מאלף ופותח עיניים – תודה!

    יחד עם זאת, כיצד — בעינייך — יש לפעול כאשר הנתונים הם כלהלן:

    * מתחם עם מספר מבנים (7-9 קומות כל אחד) הרשומים בטאבו כיחידה אחת, אך מתנהלים עם ועדים נפרדים (על פי התקנון המוסכם)

    * כל החניות הן במתחם / מגרש המשותף (לא תת-קרקעיות) ומוצמדות בטאבו לדירות

    * חניות של בעלי דירות ממבנה כלשהו נמצאות בפועל צמודות / מתחת לעמודים של מבנה אחר (לפי הרשום בטאבו), או אפילו מרוחקים מכל המבנים (צמוד לערוגות הגינה)

    * בעל דירה ממבנה אחד מעוניין בתחנת טעינה בחניתו הפרטית הנמצאת מתחת למבנה אחר ומבקש שאספקת החשמל תגיעה ממונה החשמל של דירתו שבמבנה הראשון (משמע, שהעברת החשמל תחייב תעלות על-פני המבנה הראשון והרמת כביש חוצה [רכוש משותף] בין שני המבנים על מנת להשקיע אותה מתחת לאדמה).

    הכיצד יש לפעול במקרה כזה?

    יצוין שזהו הדייר הראשון (מתוך כ-100) במתחם המבקש להתקין תחנת טעינה לרכב חשמלי, אך יש להניח שיהיו נוספים, במצב דומה, שיבקשו לעשות כן בעתיד.

    שאלה לא פחות חשובה: בהנחה שעניין תחנת הטעינה נפתר, ניתן לחייב את כל בעל רכב חשמלי (בוודאי כזה שמחנה מתחת לעמודים / פיר ה-ממ”ד-ים של מבנה) להגדיל באופן משמעותי את ביטוח צד ג’ שלו, למקרה ש-(חו”ח) מצבר הליתיום-יון של רכבו מתפוצץ וגורם לאסון סביבו?

    תודה מראש על תגובתך המפורטת,

    בברכה,

    אריק

    נ.ב.: איזה משרד אמון / משפיע על החקיקה בנושא? תחבורה? איכות הסביבה? אנרגיה ותשתיות? אחר?

  9. י.ש. ב- 11/08/2021 בשעה 9:35 am

    שלום.
    יש עניין יסודי מכריע שמתעלמים ממנו כאן. חיבור חברת החשמל לבית משותף מוגבל ותואם את מספר הדירות בבניין ומערכותיו. לחיבור זה “אין” ולא תוכננה שום רזרווה משמעותית להקצאה לטעינת רכב. כך יוצא, שאם כל אחד יוכל להתחבר באופן חופשי ללא התיחסות ליכולת ההקצאה הרזרווית של הבניין, הרי שאחרי חיבור שתיים שלוש מכוניות, המכונית הרביעית תפיל את החשמל בכל הבניין על דירותיו ומערכותיו !. במקרה זה תידרש הגדלה משמעותית של חיבור החשמל לבניין, מה שכרוך בהוצאה של עשרות (או מאות) אלפי שקלים לבניין. לכן התפיסה לפיהה כל אחד יתחבר כאבת נפשו – משוללת יסוד הגיוני/ אבסורדית.
    כנתון בסיס (ללא כניסה לפרטים) . רכב פלג-אין שלו סוללה קטנה יחסית (לטווח 50 ק”מ) שוות ערך בטעינה, לצריכת מכונת כביסה. לעומת זה רכב חשמלי מלא, צריכתו החשמלית יכולה להגיע לשוות ערך לצריכת חשמל של לדירה שלמה ! האם יעלה על הדעת שחיבור חשמל לבית משותף של 30 דירות לדוגמה (עם 15 רכבים חשמליים) , יעמוד בצריכה השווה ל 45 דירות ??
    טעינת רכב בבית משותף חייבת להתבצע באמצעות התקנת מערכת חשמלית מרכזית בבניין, מנוהלת מחשב לניהול טעינת הרכבים. מערכת כזאת תדע לנהל/להקצות את רזרוות החשמל בבניין בצורה מוסכלת בין הרכבים, מבלי לפגוע בשאר צרכני הבניין. בקיצור מדובר כאו במיזם מרכזי של הבניין ובאחריות וועד הבית ולא עניין להחלטת בודדים.
    בהצלחה.

    • Plugged In ב- 24/08/2021 בשעה 7:22 pm

      ישנם פתרונות טכניים לניהול עומסים בבתים משותפים

  10. נחמן ב- 04/08/2021 בשעה 9:52 pm

    מה אחריות ועד הבית למקרה שאישר את עמדת הטעינה וזו עלות באש ושרפה חמש מכוניות

  11. פישר רפאל ב- 17/07/2021 בשעה 2:42 pm

    לפי חוק החשמל נראה לי שאסור להתקין חיבור חשמלי מהלוח הפרטי של הדייר לאזור הציבורי של הבניין ????

    • Plugged In ב- 24/08/2021 בשעה 7:24 pm

      בפסק הדין המתואר, ודאי נלקח את העניין בחשבון

  12. גלית בן עשור ב- 07/07/2021 בשעה 3:55 pm

    בבניין שלנו אחד הדיירים מעוניין להתקין עמדת טעינה. מעבר לכל הסוגיות שהועלו כאן, אצלנו בבנין ישנם 2 דירות קרקע שחלון הסלון וחדר השינה הוא בעצם קיר משותף עם החניון.
    כך שבעצם עמדת הטעינה תישען מתחת לחלון הבית.
    1 האם הנחת עמדת הטעינה מוציאה קרינה שעלולה לסכן את דיירי הקרקע?
    2 האם דיירי הקרקע יכולים להתנגד בטענה שהעמדה תוצב מתחת לחלונם?
    אודה לתשובתכן

    • Plugged In ב- 24/08/2021 בשעה 7:25 pm

      הטעינה מתבצעת ברכב ולא בעמדת הטעינה. העמדה מחליטה אם עובר חשמל לרכב.

  13. יהודה תמם ב- 29/06/2021 בשעה 12:47 pm

    קיימות 2 בעיות שלדעתי לא מאפשרות התקנות עמדות טעינה.
    1. מערכת החשמל של השטחים הציבוריים מתוכננת עבור הצרכים של הבניין בזמן התכנון והבנייה. אין אפשרות להעמיס על המערכת הקיימת עם צרכנים נוספים ללא החלפת המערכת הזו (כולל גנרטור החרום).
    2. אני גר בבניין עם 87 דירות ללא חניון תת קרקעי ואני לא רואה אפשרות אסתטית להעביר 87 כבלים מהלובי לחניות.

  14. אבי בר ב- 20/04/2021 בשעה 10:20 pm

    שלום רב
    לא ראיתי בשום מקום התייחסות לחובה או אולי אין חובה של ביטוח עמדת הטעינה הפרטית ומי אמור לשאת בעלות הביטוח. האם חלה חובה על בעלים של עמדת טעינה פרטית לבטח את המתקן כנגד נזק אפשרי לרכוש פרטי של אחר או לרכוש המשותף כתוצאה מתקלה בעמדת הטעינה??.
    בהנחה שמדובר בעמדת טעינה פרטית לרכב החשמלי הפרטי של בעל העמדה ורק לו. הממוקמת בחניה פרטית הרשומה על שמו בטאבו.
    אשמח לתגובה

  15. אריה ש ב- 04/02/2021 בשעה 10:30 am

    הבעיה של חיבור מטען לרכב שמינמום הצריכה שלו 10 קו״ש לרשת התאורה היא אפשרית רק לרכב אחד כי הממ״ט של התאורה הוא 10 אמפר כך שעם יתחבר עו רכב אחד לתאורה הממ״ט יקפוץ וינתק את החשמל לחניון כך שהאפשרות הנוספת היא חיבור לקו ראשי משותף לכולם וגם כאן יהיה חייב להיות מכשור מתאים לחלוקת החשמל כי כידוע לכן בניין יש מקסימום צריכה וחברת חשמל לא תחליף שנאי על חשבונה

  16. עפר לפיד ב- 24/01/2021 בשעה 12:16 pm

    הסוגיה הכבדה והמורכבת היא כאשר אין בחניון רשת חשמל המתאימה לטעינה
    בכל החניונים בבניינים המודרנים יש רק רשת מאור בחניות שמחוברת לגנרטור ואינה מתאימה לטעינה
    ולכן דייר שרוצה להתחבר חייב להגיע לרשת החשמל הלא חיונית שאינה פרוסה בחניון
    זו עלות מהותית וקשה להניח שדייר אחד יבצע את השלמת התשתית הזו על חשבונו
    ולכן הדייר ישתמש בפסיקה המטעה ויחשוב שמותר לו להתחבר ללוח החשמל שהוא רואה בחניון בלי להבין שזה לוח חיוני שאסור לחבר לו מכוניות.

  17. עפר לפיד ב- 24/01/2021 בשעה 12:15 pm

    הסוגיה הכבדה והמורכבת היא כאשר אין בחניון רשת חשמל המתאימה לטעינה
    בכל החניונים בבניינים המודרנים יש רק רשת מאור בחניות שמחוברת לגנרטור ואינה מתאימה לטעינה
    ולכן דייר שרוצה להתחבר חייב להגיע לרשת החשמל הלא חיונית שאינה פרוסה בחניון
    זו עלות מהותית וקשה להניח שדייר אחד יבצע את השלמת התשתית הזו על חשבונו
    ולכן הדייר ישתמש בפסיקה המטעה ויחשוב שמותר לו להתחבר ללוח החשמל שהוא רואה בחניון בלי להבין שזה לוח חיוני שאסור לחבר לו מכוניות.
    יתרה על כן חוק המקרקעין מחייב חלוקה שוויונית לכולם ולכן אם דייר אחד יתחבר הוא בהכרח ימנע את היכולת מהאחר כי הזרם הזמין הוא סופי ולכן על מנת להבטיח את השוויוניות כפי שדורש החוק יש לחייב את כל הדיירים בהתקנת עמדות מנוהלות שמבטיחות חלוקה שוויונית
    על זה אף אחד לא מדבר

  18. יעל א' ב- 22/11/2020 בשעה 11:02 am

    לגבי הפסיקה של השופטת לטובת הדייר שהתקין עמדת טעינה לרכב חשמלי, אבל רק שאלה או הערה, על חשבון מי צריכת החשמל, האם צריכת החשמל זה מדירת הדייר, או שצריכת החשמל היא כל על חשבון כל דיירי הבניין? אודה על קבלת ת שובה לגבי עמדת טעינה לרכב חשמלי בחניון של בניין משותף.

    • Plugged In ב- 22/11/2020 בשעה 11:26 am

      הדייר טען כי המטען מחובר למונה החשמל הפרטי שלו, כי פעל בהתאם להוראות העיריה ומשרד האנרגיה שאישרו כי אין מניעה להתקין עמדת טעינה בחניון בית משותף וכי ההתקנה נעשתה על ידי חשמלאי מוסמך תוך הקפדה על כללי הבטיחות ובאופן אסתטי.

    • חיים טל ב- 26/01/2021 בשעה 11:26 pm

      לגבי עמדת טעינה לרכב חשמלי בחניון בניין משותף : צריכת החשמל היא כמובן על חשבונו של בעל הרכב החשמלי בלבד. ישנן שתי אפשרויות : החשמל ילקח מלוח החשמל של הבניין, ובעל הרכב החשמלי ישלם עבור הצריכה של החשמל וזאת ע”י מונה נפרד שיבדוק את הצריכה השוטפת של החשמל לרכב. לחשבון החשמל של וועד הבניין תוסף שורה נוספת של צריכה פרטנית עבור החשמל שצרך הרכב.
      אפשרות שנייה: החשמל יחובר ללוח החשמל של בעל הרכב החשמלי, והוא כמובן ישלם על הצריכה מחשבון החשמל הפרטי שלו.

  19. מורן נוימן ב- 25/09/2020 בשעה 6:28 pm

    לא הייתה בכתבה התייחסות למגבלת אספקת החשמל הבניינית, המצב בד”כ הוא שהתקנת עמדות טעינה בבניין ללא תשתיות מתאימות לכך (כל הבניינים בארץ) בעצם יביא לסיטואציה שעם הגידול הצפוי בכמות הרכבים החשמליים, תוכל תשתית החשמל הבניינית לתמוך בעמדת הטענה רק לחלק מהדירות ולכן יש פה מצב של שימוש לא שוויוני בתשתיות הבניין. מה הפתרון לכך?

  20. ע.ג. ב- 29/06/2020 בשעה 3:46 pm

    שלום,
    דווקא לאחרונה התפרסם נוהל חדש, מעניין שאתם לא מתייחסים אליו:
    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3835366,00.html

    • Plugged In ב- 29/06/2020 בשעה 5:22 pm

      הי עמית,
      זוהי הצעה לנוהל חדש. עדיין לא מחייב ולכן חסר תוקף חוקי.
      מקווים מאד שהנוהל ייכנס לתוקף ואז נעדכן כמובן.

      • אשר ב- 15/08/2021 בשעה 1:44 pm

        רצוי שההתקנה תהיה קולקטיבית לכל הדירות (לפחות ההכנה)
        כלאמר הנחת כבלים בשטח החניה. כדי שלא יהיו טלאיים.
        כמו התקנת הכבלים של הוט.
        ובקצה דייר שיירצה יתקין עמדת טעינה לעצמו בחניה הפרטית שלו



      • Plugged In ב- 24/08/2021 בשעה 7:21 pm

        מוסכם



השאר תגובה