חשיפה לקרינה ברכבים חשמליים

קרינה ברכבים חשמליים

קרינה אלקטרומגנטית נמצאת בכל מקום, בסביבה הביתית ומחוצה לה. בדיקה של רמת הקרינה ברכב – חשמלי, היברדי וגם מונע בנזין – חשובה מכיוון שאנו מבלים בו זמן רב

ייעוץ מקצועי: דורון כהן – בעל מעבדה אלקטרונית לרכב היברידי וחשמלי

 

מעת לעת פונים אלינו אנשים שמתלבטים אם לרכוש רכב חשמלי על רקע חשש מחשיפה מוגזמת לקרינה אלקטרומגנטית. כמובן שזו שאלה סופר חשובה ולגמרי מובנת. אף אחד מאיתנו לא רוצה לחסוך בהוצאות על הרכב רק כדי לחשוף את עצמו לסיכון מוגבר לקרינה.

אז יצאנו לשוטט ברחבי הרשת כדי לברר מה אומרים המומחים. מהר מאוד גילנו שכמו בתחומים רבים (מדי) בחיינו היום, חלק גדול מהמחקר בתחום ממומן על ידי חברות מסחריות והאדם הסביר, שבדרך כלל איננו בעל תואר דוקטור בקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, מתקשה מאוד לברור בין המוץ לתבן ולקבל תשובה ברורה ומניחה את הדעת.

 

אז לפני שאתם ממשיכים, חשוב להדגיש את המובן מאליו: השתדלנו להסתמך רק על מקורות רשמיים או בעלי מובהקות מחקרית בלתי תלויה.

בנוסף, התייעצנו עם דורון כהן.
המעבדה של דורון פעילה בתחום האוטומוטיב והתעופה משנת 1986. ב10 השנים האחרונות צבר דורון ניסיון בטיפול במצברים וסוללות בטכנולוגיות שונות החל מקורקינטים ואופניים חשמליים וכלה במצברי רכב היברידי וחשמלי.

דורון אף מרצה בתחום האיבחון וטכנולוגיות רכב היברידי וחשמלי במיכללה הטכנולוגית של איגוד המוסכים.  ניתן ליצור עמו קשר בטלפון 050-5600081 ובדוא”ל doron101@bezeqint.net

 


 

קרינה מאיזה סוג?

לפני כל דבר אחר שנגיד על קרינה – כן או לא – של רכבים חשמליים (והיברידיים), חשוב לציין את המובן מאליו: כשאנחנו מדברים על קרינה של רכבים חשמליים (והיברידיים), אנחנו מדברים על אותה קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת שפולטים כל מכשירי התקשורת והחשמל המצויים בסביבתנו הקרובה ואשר עבור רובנו מזמן הפכו להיות שקופים.

 

תחת הכותרת המאיימת ‘קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת’ אנחנו מוצאים קרינה שנפלטת מתדרי רדיו (שזה בגדול כל מה שקשור לתקשורת אלחוטית, סלולרית, מתקני רדיו וטלוויזיה), מסכים מסוגים שונים, מהמיקרוגל שלכם בבית ובמשרד, מקווי מתח חשמלי, המקרר, תנור האפייה, שואב האבק ועוד כיו”ב מכשירים חשמליים שאנחנו משתמשים בהם כל יום וכל הזמן.

לכן, כאשר אתם חוששים מקרינה ברכב החשמלי שלכם, זכרו שזו איננה ייחודית לרכבים חשמליים או היברידיים אלא שהיא רק חלק אחד מתוך פאזל אלקטרומגנטי גדול. במילים אחרות, אם אתם מודאגים מקרינה – הדאגות שלכם גדולות הרבה יותר מאשר הרכב החשמלי.

כל זה כמובן לא פוטר את כולנו מהצורך לדעת מה בדיוק מסתובב לנו ברכב שבו אנחנו וילדינו נוסעים מדי יום.

 

ארבעה פרמטרים קובעים

בעיקרון, יש ארבעה היבטים שצריך לשים אליו כאשר אנחנו מדברים על קרינה:

  • תדר: ככל שהתדר גבוה יותר, הקרינה מסוכנת יותר.
  • עוצמה: ככל שעוצמת הקרינה גבוהה יותר היא מסוכנת יותר.
  • מרחק:  ככל שקרובים יותר לגוף הקורן (אנטנה למשל) הקרינה מסוכנת יותר.
  • זמן חשיפה: ככל שזמן החשיפה ארוך יותר הקרינה מסוכנת יותר.

 

נסביר..

תדרים נמוכים מאוד ושדות מגנטים

מקובל לחשוב על הקרינה האלקטרומגנטית כספקטרום שנע בין הקרינה המייננת לקרינה הבלתי מייננת. הקרינה מן הסוג הראשון מסוגלת לחולל שינויים במבנה האטום לעומת זו מן הסוג השני שאמנם לא יכולה לשנות את מבנה האטום, אבל כן להשפיע על חומר באמצעות שדות מגנטיים. בתוך טווח הקרינה הבלתי מייננת, קיימים סוגים שונים של קרינה: תדרים נמוכים מאוד (ELF), גלי רדיו (RF), גלי אינפרא אדום ועוד.

שדה חשמלי נמדד ביחידות של וולט; שדה מגנטי נמדד ביחידות של מיליגאוס.

 

כל המכשירים החשמליים שסביבנו, כולל רכבים היברידיים וחשמליים, נמצאים בתחומה של הקרינה הבלתי מייננת. על פי אתר “תנודע” – מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות – קרינה היא “אנרגיית הפעולה החשמלית-מגנטית של חלקיקים נושאי מטען חשמלי”.

קרינה אלקטרומגנטית היא שילוב של שדה חשמלי ושדה מגנטי שנעים יחד. ככל שהזרם חזק יותר, השדה המגנטי חזק יותר.

המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם על ההבדלים בין השדות ועל קרינה בכלל, יוכלו למצוא הסבר פשוט לגבי הסיכונים שבקרינה הביתית באתר מכון דייוידסון.

רכבים היבדרידיים וחשמליים נמצאים בקטגוריה של קרינה מסוג ELF – קרינה בתדרים נמוכים מאוד (extremely low frequency). ‘נמוכים מאוד’ מכיוון שהתדר שלהם פחות מ-300 מגה הרץ.

 

קרינה בסביבת הבית

כאמור, כל המכשירים החשמליים שסביבנו פולטים קרינה ברמה כזו או אחרת. על פי ארגון EM Watch מוצרי טיפוח כגון מייבשי שיער, מכונות גילוח ומברשות שיניים חשמליות יוצרים שדות מגנטיים חזקים מאוד (בטווח שבין 20-200 מיליגאוס) בעת השימוש.

מוצרים ביתיים אחרים שמייצרים שדה מגנטי עוצמתי, על פי ארגון הבריאות העולמי, הם שואבי אבק, מנורות ניאון ומגהצים. בהבדל ממוצרי טיפוח, השימוש בהם הוא בדרך כלל במרחק גדול יותר ועל כן השפעתם עלינו נמוכה יותר.

כדי להקל על כולנו המשרד להגנת הסביבה פרסם טבלה המפרטת את עוצמת החשיפה האלקטרומגנטית המצטברת המותרת על פני 24 שעות של מכשירים חשמליים (מסמך PDF).

 

מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בשלושת העשורים האחרונים הובילו את הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) להכריז על חשיפה לשדות מגנטיים בתחום התדרים הנמוכים מאוד (ELF) ושדות אלקטרומגנטיים בתחום גלי הרדיו (RF) כ”מסרטן אפשרי.”

הצהרה זו זכתה להכרה גם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). תוכלו לקרוא על ההשפעות האפשריות של קרינה אלקטרומגנטית על בריאות הציבור בסיכום של הקרן לבריאות וסביבה.

 

תקן קרינה ישראלי?

בישראל חוקק בשנת 2006 חוק הקרינה הבלתי מייננת. מטרת החוק היא

“להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, ולהסדיר את העיסוק במקורות קרינה, הקמתם והפעלתם ובמתן שירות למדידת קרינה, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת”.

ב-2011 משרדי הבריאות והסביבה פרסמו המלצה משותפת לפיה מומלץ לא לעבור סף העומד על 2,000 מיליגאוס בחשיפה קצרת טווח (רגעית) ו-4 מיליגאוס בממוצע יומי.

 

בישראל, כידוע, אין (עדיין) המון מכוניות חשמליות אך יש לא מעט רכבים היברידיים.

כלי רכב בישראל אינם מחויבים בקבלת היתר בתחום של קרינה ולמעשה לא קיים כיום פיקוח על מכירת מכוניות מבחינת רמות הקרינה שלו. למרות זאת, המשרד להגנת הסביבה בדק  את הסכנה העלולה להיות טמונה בנהיגה – ובשהייה – ברכבים היברידיים.

 

בדיקת הקרינה ברכבים היברידיים

המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקות מקיפות ומעמיקות של חשיפה לקרינה בדגמי רכבים היברידיים שונים. תוצאות הבדיקה נבחנו על ידי ועדת מומחים שהמשרד הקים לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל. המשרד פרסם כי

“לא ניתן לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת.”

 

מחקר שפורסם ב-2014 על ידי מכון בלתי תלוי בנורבגיה – SINTEF – ומומן על ידי האיחוד האירופי בחן את הקרינה האלקטרומגנטית של 11 מכוניות מסוגים שונים, הן בתנאי מעבדה והן במהלך נסיעה.

המחקר כלל:

  • 5 מכוניות חשמליות מונעות סוללה
  • 2 מכוניות היברידיות
  • 2 מכוניות מונעות בנזין
  • מכונית אחת מונעת דיזל

תוצאות המחקר מלמדות כי החשיפה האלקטרומגנטית בכל המכוניות היא הרבה מתחת לסף המומלץ על ידי ארגוני הבריאות הבינלאומיים.

החשיפה הגבוהה ביותר במכוניות חשמליות נמדדה ברצפת המכונית, סמוך לסוללה. ברכבים מונעי הסוללה נמצאו רמות הקרינה הגבוהות ביותר ברצפה של מושב הנוסע הקדמי ובהיברידיים ברצפת הנוסעים במושב האחורי. רמת הקרינה המרבית שנמדדה עמדה על 17.8% מסף החשיפה המומלץ.

רמת הקרינה שנמדדה בסמוך לראש עמדה על 2% מהסף המומלץ. לפיכך, החוקרים קבעו כי לא נשקפת סכנה מחשיפה אלקטרומגנטית ברכבים חשמליים.

בשתי מכוניות בעירה פנימית, אגב, המחקר מצא שרמת החשיפה עמדה על 10% מהסף המומלץ – במושב האחורי. פחות בהשוואה לרכב חשמלי, אבל לא מספיק בעינינו בשביל להוות שיקול אמיתי בהתלבטות בין שני סוגי הרכבים.

ניתן להוריד את מסמך המחקר המלא. סיכום ממצאי רמת הקרינה בטבלה מס’ 3.

בנוסף למחקר עצמו, SINTEF גם פרסמו המלצות ליצרני הרכבים החשמליים, המפרטות כיצד להקטין חשיפה לקרינה לנוסעים ברכב.

למשל:

  • כבלי מתח משתלבים
  • הרחקת כבלי מתח גבוה מהנוסעים
  • הצבת המנוע רחוק ככל האפשר מהנוסעים
  • מיסוך הקרינה של הכבלים, הסוללות והמנוע באמצעות כלובי ברזל ולא אלומיניום

 


 

לסיכום

בכל כלי רכב שתבחרו, חשמלי או לא, אם תפשיטו אותו מכל המערכות הפועלות בתוכו ותשאירו רק את הפח תגלו שיש בו “נקודות חמות” של קרינה אלקטרומגנטית שאיננה קשורה לרכב עצמו אלא לאיבוך קרינת רקע – אזורים בהם ישנה הצטברות של קרינה הקיימת באופן טבעי בכל מקום. זוהי איננה קרינה של הרכב.

בנוסף, חשוב לדעת שברכבים חשמליים יש אמצעי הדברת קרינה אלקטרומגנטית המונעים פיזור קרינה אלקטרומגנטית.

 

דורון כהן מסביר:

הקרינה האלקטרומגנטית ברכב חשמלי לא מגיעה מהמצבר אלא ממיתוגי הזרם הישר בשלוש פאזות כלפי המנוע.
פולסי המיתוג צרים בהספק נמוך ורחבים בהספק גבוה. פולסים אלו רוכבים על גבי גל הסינוס המיוצר ע”י המנוע החשמלי בגנרציה נגדית (מה שנקרא בולטות מגנטית).
זו בדיוק הסיבה שברכבים חשמליים מתקינים בקר ממש קרוב למנוע ומרכיבים סופר קפאסטור על קו הזרם הישר כדי להשתיק את רעשי המיתוג כלפי הסוללה.

כל נושא הקרינה האלקטרומגנטית נמצא בבקרה ושליטה ולכן מנוע של רכב חשמלי בהספק של 75 קילוואט מוציא חתימת קרינה אלקטרומגנטית של פרומיל אחד ממייבש שיער ביתי רגיל וגם זה רק בהספק המלא שלו.

 

לכן, בשורה התחתונה, על פי מה שקראנו ומה שהבנו, אנחנו סבורים שרכבים חשמליים הם בטוחים לנסיעה מבחינת חשיפת הנוסעים לקרינה. בעיקר משום שלא מצאנו מחקרים בלתי תלויים שמצביעים על סכנה מובהקת.

נציין שישנה כמובן שונות בין הרכבים והיצרנים השונים. לכן כשאתם בוחנים רכישה של רכב חשמלי או היברידי, בדקו את נתוני החשיפה לקרינה.

 

‏14 תגובות

  1. חיים עזר ב- 13/07/2019 בשעה 11:34 pm

    אני נהג מונית מעוניין לקנות טיוטה הברידי הבעיה שנהגי מוניות יושבים במונית 11 שעות ביום והסכנה לחשיפה היא יותר גדולה מאשר אדם אחר האם זה לא מסוכן מידי לשבת על רכב מסוג זה כל כך הרבה זמן ביום ובשבוע בפרט החשיפה היא הרבה יותר גבוהה.

  2. משה שקד ב- 15/03/2019 בשעה 2:06 pm

    כידוע, המתח במצבר הוא מתח DC שאינו קורן כמו מתח AC היוצר השראות מגנטית.
    לכן לא ברור לי כיצד יש קרינה ממצבר של רכב חשמלי ?

    • Plugged In ב- 15/03/2019 בשעה 3:58 pm

      הקרינה אינה מהמצבר.
      המחקר מראה שמקור הקרינה ברכבי בעירה פנימית מקורם במנוע, ובגלגלים.
      אם מעניין אותך – ראה טבלה מספר 2 בעמוד 5 של המחקר.
      לפי ההגיון הזה גם האלטרנטור פולט קרינה, אך לא מציינים אותו, אולי כי הוא מרוחק מהנוסעים.

      • משה שקד ב- 15/03/2019 בשעה 4:35 pm

        אני שאלתי לגבי רכב חשמלי מלא ולא על רכב בעירה פנימית או היברידי.
        כפי שרשמתם הקרינה אינה מהמצבר.
        לכן עדיין לא ברור לי על איזו קרינה מדברים ברכב חשמלי מלא ?



      • Plugged In ב- 15/03/2019 בשעה 5:02 pm

        סליחה על חוסר ההבנה.
        ברכב חשמלי הקרינה נובעת בעיקר ממוליכי החשמל ברכב, בנקודות מסויימות בהן קווי המתח נפרדים ולא מנטרלים זה את מטענו של זה (עמוד 4).
        מקור קרינה נוסף הוא בשנאי שממיר dc ל ac.
        ישנם עוד רכיבים שפולטים קרינה בכמויות קטנות יותר.
        במחקר לא מציינים שהסוללה עצמה היא זו שפולטת קרינה אלקטרומגנטית.



    • דורון כהן ב- 28/06/2019 בשעה 10:41 pm

      הקרינה האלקטרומגנטית לא מגיעה מהמצבר אלא ממיתוגי הזרם הישר בשלוש פאזות כלפי המנוע.
      פולסי המיתוג צרים בהספק נמוך ורחבים בהספק גבוה. פולסים אלו רוכבים על גבי גל הסינוס המיוצר ע”י המנוע החשמלי בגנרציה נגדית (מה שנקרא בולטות מגנטית).
      זו בדיוק הסיבה שמתקינים בקר ממש קרוב למנוע ומרכיבים סופר קפאסטור על קו הזרם הישר כדי להשתיק את רעשי המיתוג כלפי הסוללה.

      כל נושא הקרינה האלקטרומגנטית נמצא בבקרה ושליטה ולכן מנוע של רכב חשמלי בהספק של 75 קילוואט מוציא חתימת קרינה אלקטרומגנטית של פרומיל אחד ממיבש שיער ביתי רגיל וגם זה רק בהספק המלא שלו.

  3. נתן ב- 14/03/2019 בשעה 9:12 pm

    זה משנה כמה שעות יושבים ברכב (למשל נהגי מוניות או מורי נהיגה)?

    • Plugged In ב- 15/03/2019 בשעה 3:55 pm

      כן. כמו שציינו בפוסט החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית נמדדת בעוצמת שלה, במרחק ממקור הקרינה ובמשך החשיפה
      למשל מטען של טלפון נייד: לפי ההמלצות במרחק של 100 ס”מ אין מגבלת זמן מומלצת. במרחק של 3 ס”מ מומלץ לא להיחשף ליותר משעה ביום
      על פי המחקר שציינו, גובה הקרינה ברכב היברידי היא פחות מ18% מהמקסימום המותר.
      ואגב, מורה לנהיגה שיושב ליד הנהג ברכב בנזין נחשף ל10% מהמקסימום.

  4. יוני ב- 05/03/2019 בשעה 8:49 pm

    ההשוואה למוצרי חשמל כגון מקרר , שואב אבק, מייבש שיער וכד’ לא רלוונטית. אף אחד לא מבלה צמוד לשואב אבק מספר שעות ביום, בניגוד להימצאות בתוך רכב. כמו כן פורסמו מספר פעמים כתבות ומאמרים בנושא סכנות קרינה בבית ואחת ההמלצות למשל לא למקם מיטה ליד קיר משותף עם מקרר על מנת לצמצמם את זמן החשיפה.
    במאמרכם אין התייחסות למדידות קרינה במיקומים שונים ברכב, למשל במושב האחורי תימדד קרינה גבוהה יותר מכיוון שצמוד לסוללה שנמצאת לרוב בתא מטען. יש לזכור שילדים יימצאו ברכב בדיוק במושב האחורי.

    • Plugged In ב- 05/03/2019 בשעה 9:49 pm

      הי יוני,
      בכל הנוגע לחשיפה למוצרי חשמל ביתיים – הנקודה היא שאי אפשר לחיות בסביבה בה היקף החשיפה הוא אפסי.

      הערתך לגבי מיקומים ברכב נכונה ומקובלת. בעקבות ההערה הוספנו לפוסט את סיכום תוצאות המחקר והמיקום של החשיפה בכל רכב.

  5. דורון כהן ב- 04/03/2019 בשעה 4:29 pm

    חד משמעית אין כל מניעה לשימוש ברכבים היברידיים וחשמליים לא מבחינת קרינה ולא מכל סיבה אחרת! לכל מי שחושש מהמושג הרחב “קרינה” חשוב לקרא את המאמרים הנלווים ולהבין שקרינה זה ספקטרום שלם שלא ניתן לחיות בלעדיו. (קרינת חום, קרינת אור, וקרינות רקע שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו על כדור הארץ)

  6. אריק ב- 04/03/2019 בשעה 10:18 am

    חברים, בוקר טוב,
    לצערי המאמר הנ”ל אינו שופך אור חיובי על הנושא ואף חמור מכך.
    מאחר ובעבר פורסמו מאמרים, כפי שאתם מציינים של גופים כאלה ואחרים בעלי אינטרס וכעת אתם מפרסמים מאמר נטול קשר לגוף כזה או אחר וממה שאני מבין אין אמירה חד משמעית לאי המצאות באזור סכנה ברכבים הנ”ל אתם רק מחזקים את החשש שאכן ישנה קרינה ואף מסוכנת.
    שימו לב לדוגמאות מדאיגות מתוך הכתבה שלכם:
    1. ““לא ניתן לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת.”
    2. לכן, בשורה התחתונה, על פי מה שקראנו ומה שהבנו, אנחנו סבורים שרכבים חשמליים הם בטוחים לנסיעה מבחינת חשיפת הנוסעים לקרינה. בעיקר משום שלא מצאנו מחקרים בלתי תלויים שמצביעים על סכנה מובהקת.

    לא מרגיעה במיוחד, לשמחתי, קראתי מאמרים לפני רכישת הרכב הנוכחי שלי, הונדה ג’אז בנזין, ולשמחתי הרכבה כעת יותר, לא רכשתי את ההייבריד.
    מקווה שיבוצע מחקר רציני יותר, שבו תהיה החלטה חד משמעית שאינה משתמעת לשני פנים – יש סכנה או אין!

    בכל מקרה תודה על ההשקעה בתקווה שתקחו את דבריי ברצינות ותיישמו לטובת הציבור שאינו מודע כלל לסכנה המרחפת מעליו ולשאר האנשים שמעוניינים לרכוש רכב הייבריד אבל ללא סכנה כלל – היצרן צריך לבצע שינויים כאלה ואחרים על מנת למנוע 100% חשיפה לקרינה כלשהיא!

    אריק

    • Plugged In ב- 04/03/2019 בשעה 11:27 am

      הי אריק,
      עמדתך לגיטימית. אנחנו הבאנו את הדברים בשם אומרם כדי שכל אחד יבדוק ויגיע למסקנה שלו.
      לדעתינו רכבים חשמליים בטוחים כי:
      1. אין הוכחות לנזק שבקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת בכמויות האמורות – ולא רק בכלי רכב.
      2. תוצאות הבדיקות שכן נעשו, עומדות בתקן המחמיר.
      3. לא נמצאו כמויות קרינה שעוברות את התקן – גם לא במחקרים “מטעם”.
      4. כל מכשיר פולט קרינה אלקטרומגנטית, כולל ההונדה ג’אז שלך (בדקת כמה?), שואב האבק, המקרר, כבלי מתח ועוד ועוד. למדנו שפשוט אין דבר כזה למנוע 100% חשיפה, וזה מבלי להזכיר טלפונים סלולאריים.

      • arik ב- 04/03/2019 בשעה 1:21 pm

        לא בדקתי ברכב ואני דיי בטוח שזה הרבה פחות מרכב הייבריד.
        בכל מקרה תודה על ההתייחסות והתשובות הענייניות.



השאר תגובה