כמה אתם בשלים לעבור לרכב חשמלי?

כמה אתם בשלים לעבור לרכב חשמלי

אנשים סביבנו כל הזמן מחפשים את הקאצ׳.
״אם זה כל כך זול למה לא כולם נוסעים ברכב חשמלי?״, שואלים אותנו בהרמת גבה וחוסר אמון. ואנחנו מרימים כתפיים ומסכימים שזו שאלה טובה ובאמת לא יודעים

 

כשאנחנו מספרים ששילמנו 450 ש״ח על טעינת הרכב בחצי השנה האחרונה, אומרים לנו: ״לחודש, כן?״ אבל האמת היא שלא.

שילמנו 450 ש״ח על חשמל לרכב בכל חצי השנה שבין אוקטובר 2017 למרץ 2018. ומיד שולחים את מי שלא מאמין לגרף היומי שמדווח בזמן אמת על עלות הטעינה היומית שלנו.

“אבל כמה שילמתם על דלק?” לא שילמנו על דלק בכלל. לניסן ליף שלנו יש רק מנוע חשמלי.

 

אז למה לא כולם נוסעים במכונית חשמלית?

בפוסט קודם כבר ראינו שדברים זזים (לאט, אבל זזים) ברמת הרצון, הכוונות, ההצהרות, התכניות ופה ושם גם היישומים. עדיין, המעט שקורה מתרחש בעיקר באזורי ׳החלונות הגבוהים׳ – מדיניות אסטרטגית של משרדי ממשלה, יצירת תשתית רגולטורית, תכנון לטווח הארוך.

הנהג הישראלי כנראה לא בשל לעשות את המעבר. הנהגים הישראלים צריכים לעבור איזושהי משוכה ולהשתכנע שזה על אמת. ושזה כאן כדי להישאר.

מיני סקרים ומחקרים נערכו כאן בשנים האחרונות בניסיון להבין מהי בעצם אותה משוכה שהשוק לא מצליח לדלג מעליה. בשפת המדיניות קוראים לזה חסמים. אז הנה כמה תובנות מעניינות שעולות  מתוך סקר שערך משרד האנרגיה על ידי חברת Tack אסטרטגיות צמיחה כדי לברר בדיוק את הסוגיות האלו:

  • עד כמה הנהג הישראלי בשל לעשות את המעבר?
  • וגם, מה אפשר לעשות כדי לזרז את ה”בישול” הזה?

 


 

בשלות ומוכנות של השוק לרכבים חשמליים

משרד האנרגיה הציב לעצמו מטרה פעוטה: עד שנת 2030 המשרד שואף ש-100% מהרכבים בארץ ייסעו באמצעות דלקים לא מזהמים. רק כדי להבין את גודל המשימה, בישראל בשנת 2018 (כלומר, 12 שנים בלבד מהיעד) רק 7% מהרכבים הם היברידיים או חשמליים (ואם נהיה כנים ונדייק, כמעט כל ה-7% הן מכוניות היברידיות. הרכבים החשמליים הם פחות מפרומיל. וגם זה מטאפורית).

על פי המשרד, על מנת להתחיל את השינוי הדרמטי הזה צריכים לנוע על הכבישים משהו בין 4,000 ל-8,000 רכבים חשמליים.

זוהי קוביית הדומינו הראשונה שצריכה ליפול כדי שאפשר יהיה לצלוח את מה שמכונה ׳התהום השיווקית׳ (זה פחות מפחיד ממה שזה נשמע). זה המספר שמבצעי הסקר מצביעים עליו כמסה הקריטית שזקוקים לה כדי לחולל שינוי.

 

כצעד ראשון לקראת מימוש השאיפה החליטו אנשי המשרד לבדוק עד כמה הנהגים הישראלים מבושלים ומוכנים לקראת המעבר: מה עוצר אותם? מה יעזור להם לעבור מדלק לחשמל? ובכלל, מה מה הם חושבים ומה דעתם על כל הנושא הזה של מכוניות חשמליות.

 

אז איפה כואב? או: מה צריך לקרות כדי שתקנו רכב חשמלי

הסקר שיזם משרד האנרגיה מבוסס על תשובות מקוונות של 1,290 ׳מורשי נהיגה׳. בתוך המדגם יש ייצוג מגוון לגברים ונשים, אנשים בגילים שונים, בעלי רקע סוציו-אקונומי מגוון, פריסה ארצית, בעלי רכב וכאלו שמחזיקים רכב מהעבודה וכן בעלי חנייה פרטית וללא חנייה ועוד מיני קטגוריות.

מתוך התשובות עולים שלושה אזורי חסמים מרכזיים: אזור הטעינה והטווח, אזור הרכישה וענייני מעטפת תמיכה.

 

בגדול, תנאי הסף שמציבים הנהגים הישראלים הם:

  • המתנה של 30 דקות לטעינה מזדמנת (כלומר, לא בבית במשך הלילה)
  • תשתית טעינה ארצית מפותחת
  • אפשרות להצבת עמדת טעינה בבית (או לכל הפחות במקום העבודה)
  • טווח נסיעה של 352 ק״מ (בממוצע) ללא טעינה (אם כי חשוב גם להגיד ש-50% מהנשאלים מסתפקים בטווח של 200 ק״מ ללא טעינה)

 

בכל הקשור לעלויות, הישראלים סבורים ש:

  • מחיר הרכב גבוה בהשוואה לרכב שאיננו חשמלי
  • עולה הרבה כסף להתקין עמדת טעינה בבית, להחזיק את האוטו באופן כללי ואת הסוללה בפרט (אם היא מתקלקלת)

 

וביחס למעטפת, הנהגים הישראלים:

  • מצפים לשירותי אחזקה מלאים (במוסך, בדרכים, בביטוח)
  • מרגישים שאין להם מספיק ידע וביטחון ברכב חשמלי
  • לא בטוחים עד כמה האוטו נוח, גדול, מאובזר וכו׳

 

הנהג הישראלי מעדיף ללכת על בטוח

מה שעולה באופן מובהק מהסקר הוא חוסר הנכונות של הנהג הישראלי לקחת סיכונים.

נכון לזמן עריכת הסקר (הוא פורסם במרץ 2018), פחות מ-1% מכלל הנשאלים מצהירים שירכשו רכב חשמלי בוודאות וכ-8% מצהירים שיש סבירות גבוהה שירכשו רכב חשמלי, למרות מצב התשתית הקיימת היום. כלומר, הנהג הישראלי ישקול לרכוש רכב חשמלי רק אחרי שישתכנע שיש כל מה שצריך בשביל לנהוג עם ולהרגיש בלי.

כמובן ששאלת הביצה והתרנגולת היא בלתי נמנעת. כדי שתהיה פריסה ארצית מלאה של טעינה ושירותי דרך ומוסך וכן הלאה, צריך שיהיו פה מספיק מכוניות חשמליות.. וכדי שיהיו פה מספיק רכבים חשמליים צריך שתהיה תשתית טעינה מלאה ואפקטיבית, וחוקים שתומכים בפריסת עמדות במקומות עבודה ורגולציה שמתמרצת את שוק הליסינג ואת מי שמנהלים ציי רכב גדולים לעבור לרכב חשמלי..

 

נדמה שמה שיחלץ מהסבך היא תנועה בו זמנית משולבת, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה: כשיותר נהגים ירכשו רכבים חשמליים וכשמי שאחראי שם למעלה יעלה את הקצב בפיתוח תשתית טעינה ויצור תמריצים לרכישת רכבים חשמליים.

 

ולחדשות המעודדות: מי שיודע יותר רוצה יותר

כנראה שאין קלישאה גדולה מזו, אבל גם הסקר הזה אינו שונה מאחרים ומאמת שוב את מה שנכון ביחס לכל כך הרבה תחומים אחרים בחיים. ידע אמין וזמין משנה את המשוואה.

בגזרת הידע המצב, איך לומר בעדינות, טעון שיפור.

45% מכלל הנשאלים חושבים שרכב חשמלי הוא רכב עם סוללה שנטענת או מגובה על ידי מנוע דלק. אבל, מן העבר השני, כ-61% מאלו ממי שהצהירו שיש סיכוי גבוה עד גבוה מאוד שירכשו רכב חשמלי ידעו גם מהי ההגדרה הנכונה של רכב כזה. כלומר, כמו שכותבים מבצעי הסקר: ״ידע נמצא במתאם חיובי עם הסיכוי לרכישת רכב חשמלי״.

למה זה מעודד? כי הידע זמין. אצלינו פה ובמקומות אחרים ברשת.

 

ולבסוף, מוטיבציות

הידע זמין אמנם, אבל צריך לעשות קצת מאמץ להושיט את היד ולקטוף. עורכי הסקר שאלו את הנסקרים גם לגבי המוטיבציות שלהם לעשות את המעבר.

באופן בלתי מפתיע לחלוטין למקום הראשון הגיע – חיסכון כלכלי: חיסכון בדלק, חיסכון בתחזוקת הרכב, מחיר רכישה נמוך (כתוצאה מהטבות מס) ואחריות ארוכה (על הסוללה).

למקומות השני והשלישי הגיעו תחושת בטיחות ושמירה על הסביבה, בהתאמה.

גם זה נתון מעודד פעמיים: פעם אחת מכיוון שזה אומר שאנשים מבינים שרכב חשמלי הוא זול יותר בכל היבט; פעם שניה, מכיוון שזו בדיוק המוטיבציה הנכונה להנעת השוק.

בסוף הכסף מדבר, ולכסף – מקשיבים.

 


 

בשורה התחתונה

נדמה שמה שהכי חסר זה ידע זמין ואמין בעברית. ידע על המשמעות של רכישה ואחזקה של רכב חשמלי. על סוגים שונים של סוללות, על הטווח ועל אפשרויות הטעינה בבית ומחוץ לו, על הביטוח, והאחריות ומה קורה כשמשהו מתקלקל. ככל שאנשים יהיו חשופים יותר למידע וככל שהמידע הזה יהיה נגיש ובהיר ומחובר לשוק המקומי כך יהיו יותר אנשים שיוכלו לשקול באופן אמיתי ורציני האם ובאיזה אופן רכב חשמלי מתאים להם.

 

נשמח לתגובות ושאלות מכל סוג.
ואם עולות שאלות, יכול היות שכבר ענינו עליהן פה.

‏8 תגובות

  1. אדווין ב- 06/08/2018 בשעה 10:18 pm

    ניתוח נכון מאוד. רב האנשים פשוט לא מודעים על האפשרות, והשאלות שנשאלות תמיד ״איפה מטעינים? בבית?!?! רגע, אז אפשר גם בעבודה? כמה זמן זה לוקח? כמה עול?אם זה ככ טוב, אז למה אף אחד לא קונה כזה?!?
    כתבה מצויינת, תודה רבה!

  2. אסף ב- 06/08/2018 בשעה 12:02 am

    מדברים הרבה על הכדאיות של הממשלה להעביר את ישראל לרכב חשמלי, בעיקר על ההפסד העצום שהמדינה תצטרך לספוג כשכבר לא תוכל לגבות מיסים גבוהים על הדלק. עולות פה שתי שאלות:
    1. נראה שהחסם העיקרי הוא לשכנע את המדינה לתמוך במהלך כזה כי היא תפסיד הרבה כסף, לי נראה שזה החסם העיקרי שתוקע את כל המהלך הזה כי כמו שכתבתם, אין שום היגיון בהמשך שימוש בבנזין, בטח שלא במדינה קטנה כמו ישראל.
    2. הבעיה הגדולה יותר מבחינתי היא שאם וכאשר נצליח לגרום למדינה לעשות את המהלך הזה ולגרום לה להפסדי מיסים של מיליארדים, לי אישית נראה כי המדינה תמצא דרך להשית מיסוי כבד על החשמל להטענת רכב חשמלי, ואז חזרנו אחורה ועלות האחזקה כבר לא תהיה משתלמת.

    השאלה היא, איך מתגברים על הנקודה הראשונה, ויותר חשוב, איך באותה הזדמנות דואגים שהמדינה לא תגרום למהלך כזה להיות לא אפקטיבי ומונעים ממנה למסות בצורה לא הגיונית את החשמל לטעינת רכבים חשמליים.

    אשמח לקבל הארות ותובנות בנושא הזה, כי רכב חשמלי זה משהו שאני רוצה לרכוש כבר הרבה זמן, אבל שתי הנקודות האלה מונעות ממני לבצע את המהלך הזה.

    • Plugged In ב- 06/08/2018 בשעה 11:54 am

      אנחנו מכירים את החששות האלה עוד בטרם רכשנו את האוטו, והנה עברו 4.5 שנים שבהם נהנינו מאחזקת רכב זולה ואחלה אוטו שכיף לנהוג בו.
      אנחנו חושבים שיש לנו גם עוד כמה שנים טובות עד שמיסוי כזה יהיה אם בכלל. זה לא שפתאום המדינה תפסיק למכור רכבי בנזין או תפסיק להרוויח מס בלו – זה יקח עוד שנים רבות.
      או שהיבואנים יחליטו לוותר על רווחים מחלקי חילוף יקרים וכל מה שכרוך בתחזוקת רכבי בנזין.

      לפעמים צריך ליזום ולדחוף דברים מלמטה ולא לחכות לאף אחד, הילדים שלנו גדלים מיום ליום (ולא מחכים) ואנחנו החלטנו שמוכנים לצאת מאזור הנוחות שלנו לטובת העניין!

      ועוד נקודה: גם לזיהום אוויר יש מחיר כלכלי שיכול להיות גורם משפיע על קבלת החלטות.
      אצלינו, מודים, עניין זיהום האויר נמצא למעלה בסדרי העדיפויות.

      • טל ב- 10/08/2018 בשעה 12:13 pm

        נקודה נוספת לקחת בחשבון הוא השינוי שעובר ענף האנרגיה בכל מה שקשור לייצור חשמל.
        טכנולוגיות ייצור חשמל סולאריות, שרלוונטיות מאוד לישראל, מעבר ליתרונות בתחום הסביבתי ובתחום עלות הייצור, גם מאפשרות ייצור חשמל מבוזר. המעבר לייצור מבוזר (קרי:אצלך בבית) ישנה משמעותית את המיסוי ואת תפקיד המדינה כספק חשמל, ובהתאמה ישנה גם את העלויות של אחזקת רכב חשמלי.



    • רז ב- 06/08/2018 בשעה 4:39 pm

      היינו בסרט הזה ,
      בטר פלייס ז”ל בנתה תשתית ל 100000 רכבים חשמלים.
      או טעינה בבית /עבודה או החלפה ב 3 דקות בתחנת החלפה
      טווח של 160 ק”מ (הרבה יותר מהממוצע היומי) ונסיעה אינסופית בהחלפת סוללה
      מיסוי , היה הסכם לדחות מס על חשמל עד שיגיעו למסה קריטית , ממילא בכל שנה קונים 300000 רכבים מזהמים פי 3 מהצפי ל 4 שנים חשמלי.
      לאחר התייצבות התוכמית היתה לגבות מס לפי ק”מ והפלואנס יכלה לעמוד בכך טכנית.

      • Plugged In ב- 10/08/2018 בשעה 10:17 am

        בטר פלייס זה סרט דומה אבל אחר.
        כתבנו על זה בפוסט על בטר פלייס.

        חברות הרכב מיצרות רכבים חשמליים לשווקים גדולים (בטח שלא רק לישראל) ומתוך ניתוח של דפוסי שימוש של נהגים בכל העולם.



  3. יורי פ ב- 05/08/2018 בשעה 11:16 pm

    אתם אלופים. תודה על המאמץ. חשוב שאנשים ידעו את הפרטים☺.אתם עושים עבודת קודש

    • Plugged In ב- 05/08/2018 בשעה 11:31 pm

      תודה יורי!
      תעזור לנו להפיץ…

השאר תגובה